מהירות דף היא מהירות הטעינה של התוכן בדף ספציפי באתר אינטרנט.
רבים מבלבלים את מהירות הדף עם מהירות טעינת האתר, אז כדי לדייק את המונח, נציין שניתן לתאר את מהירות הדף ב- 2 דרכים:

1. הזמן שלוקח להציג תוכן במלואו בעמוד ספציפי.

2. הזמן שלוקח לדפדפן לקבל את בייט המידע הראשון משרת האינטרנט (“זמן לביצוע ראשון”).

כיצד ניתן להעריך מהירות דף?

הערכת מהירות הדף מתבצעת בקלות על ידי הכלי PageSpeed Insights (PSI),
שנועד לנתח את התוכן של דף האתר ולהציע מקצה שיפורים לביצועי מהירות טובים יותר.

הוא עושה זאת על ידי שילוב של נתוני מעבדה, שמסייעים לפתור תקלות ביצועים בסביבה מבוקרת ונתוני שדה,
שמעניקים מידע שימושי על חוויית המשתמש, שעל חשיבותה נרחיב בהמשך.

על מה מעיד הציון שקיבל העמוד?

דוח PSI מספק תובנות שונות, ובראשו מופיע הציון של הדף.

1. מעל 90 נחשב לציון טוב

2. ציון שנע בין 50 ל- 90 מעיד כי יש לבצע שיפורים בדף

3. מתחת ל- 50 נחשב לציון לא טוב

בדיקת מהירות

עד כמה באמת מהירות דף חשובה?

ניתן לומר, שככל שטעינת הדף מהירה יותר, כך הגולש מקבל מענה מהיר יותר, מה שמאפשר לשמור על מידת הקשב שלו.

מחקרים עולמיים מצאו שרף הקשב המומצע של הגולש עומד על 8 שניות בלבד, ומחקרים עולמיים עדכניים מסוימים מצביעים אף על ירידה ברמת הקשב של הגולשים, שעשויה להגיע ל- 3 שניות בלבד.

מכיוון שהגולשים מבקשים לקבל את המידע שהם מחפשים כמה שיותר מהר, כלומר, מיד (!), מהירות טעינת הדף משפיעה גם על כמות ההמרות שמתבצעות באתר.

כשאמזון בחנה את התיאוריה הזו, היא חישבה הפסד צפוי של 1.6 מיליארד דולר בכל שנה, אם האתר שלהם יואט בשנייה אחת בלבד.

בשנת 2010 גוגל הגדירה את מהירות האתר, וכתוצאה מכך גם את מהירות הדף, כאחד מהפרמטרים העיקריים שמשמשים את האלגוריתם שלה לצורך דירוג דפים.

פרט לכך, מהירות דף אטית, פירושה שמנועי החיפוש יכולים לסרוק פחות דפים באמצעות תקציב הסריקה שהוקצה, מה שעלול להשפיע לרעה על האינדקס של האתר.

מהירות הדף חשובה גם ליצירת חוויית משתמש איכותית, ודפים עם זמן טעינה ארוך יותר נוטים להיות בעלי שיעור יציאה גבוה יותר וזמן שהייה קצר יותר.
כמו כן, הוכח כי זמני טעינה ארוכים משפיעים לרעה על כמות ההמרות.

חשיבות מהירות דף והאתר לצורכי SEO

כשגוגל פרסמה את עדכון SiteSpeed בשנת 2018, היא טענה שרק האטי מבין האתרים האטיים יושפע.
עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון גורמים כמו זחילה, שיעורי יציאה וכניסה לדף, שיעורי המרות ומעורבות כללית של המשתמשים,
המציאות היא, שמהירות האתר ממלאת תפקיד משמעותי ב- SEO עבור כל אתרי האינטרנט, ולא רק לאטיים שביניהם.

בואו נבחן את הנושא מנקודת מבט טכנית.
ציינו שלגוגל יש תקציב סריקה שהיא מקצה לאתרי בדיקה ודירוגים.
דף אטי לא מאפשר סריקה מהירה, מה שגורם לגוגל להסס ולהחזיר את הסורקים שלה בחזרה על מנת להפנות את התקציב לדפים עם מהירות טעינה גבוהה יותר.

אם המטרה של גוגל היא להבטיח לכל המשתמשים חוויית גלישה נהדרת, מנוע החיפוש יחתור לממש את ההבטחה הזו באמצעות
דפים שנטענים במהירות, וכך יימנע ממשתמשים מתוסכלים ונטישות דפים.

באילו דרכים ניתן להגדיל מהירות דף באתר?

דחיסת קבצים –

·  באמצעות Gzip, תוכנה לדחיסת נתונים וקבצים, ניתן לצמצם את גודל קבצי ה- HTML, CSS ו- JavaScript, הגדולים מ- 150 בייטים.
קבצי תמונות מומלץ לדחוס בתוכנת פוטושופ, שמאפשרת לשמור על איכות התמונה.

צמצום קודים –

·  קבצי HTML, CSS ו- JavaScript ניתן לצמצם על ידי ביצוע אופטימיזציה לקוד (כולל הסרת רווחים, פסיקים ותווים מיותרים אחרים).
כמו כן, מומלץ להסיר הערות קוד, עיצוב וקוד שאינו בשימוש.
על ידי צמצום הקוד ניתן להגדיל באופן דרמטי את מהירות הדף, ולשם כך גוגל ממליצה להשתמש בכלים CSSNano ו- UglifyJS.

צמצום הפניות לדפי אתר נוספים –

·  בכל פעם שעמוד אתר מפנה את הגולש לדף אתר אחר, הגולש נדרש להמתין זמן המתנה נוסף עבור בקשת HTTP
. לדוגמה, אם דפוס ההפנייה מחדש לנייד נראה כך : “example.com -> www.example.com -> m.example.com -> m.example.com/home”, כל אחת מ- 2 ההפניות הנוספות הופכת את משך הטעינה של הדף לארוך יותר.

הסרת חסימות JavaScript –

  •  על מנת שניתן יהיה להציג דף אתר, הדפדפנים צריכים לבנות עץ אוביקטים על ידי ניתוח HTML.
    אם הדפדפן נתקל בסקריפט במהלך בניית עץ האוביקטים, עליו להפסיק את התהליך לצורך ניתוח הסקריפט לפני שהוא יוכל להמשיך, מה שמאריך את זמן הטעינה של הדף.
    מסיבה זו גוגל מציעה להימנע ולמזער את השימוש בחסימת JavaScript.

מינוף זיכרון המטמון של הדפדפן –

·  דפדפנים נוטים לאגור מידע רב של גליונות, תמונות, קבצי JavaScript ועוד, כך שכאשר הגולש יחזור אל האתר, הדפדפן לא יצטרך לטעון מחדש את הדף כולו.
באמצעות כלי כמו YSlow ניתן לראות את תאריך התפוגה שנקבע למטמון ולהגדיר את משך הזמן שרוצים שהמידע יישאר בו תחת הכותרת “פג תוקף”.
במקרים רבים, שנה היא פרק זמן סביר, אלא אם עיצוב האתר משתנה לעתים קרובות.

שפת קוד Java Script

שיפור זמן התגובה של השרת –

·  זמן התגובה של השרת מושפע מכמות התנועה שהאתר מקבל, המשאבים שהעמוד משתמש בהם, התוכנה שהשרת עושה בה שימוש ופיתרון האירוח.
על מנת לשפר את זמן התגובה של השרת.
מומלץ לחפש צווארי בקבוק בביצועים כמו שאילתות בסיסיות אטיות, ניתוב אטי או זיכרון חסר ולתקן אותם.
זמן תגובה אופטימלי לשרת עומד על 200 ms. לכל היותר.

שימוש ברשת להפצת תוכן –

·  רשתות להפצת תוכן ((CDN, המכונות גם רשתות למסירת תוכן, הן רשתות של שרתים, המשמשות להפצה ולפיזור עומס אספקת התוכן.
בעיקרו של דבר, עותקים של האתר מאוחסנים במרכזי נתונים מרובים, כך שלמשתמשים תהיה גישה מהירה, אמינה ובטוחה יותר לאתר.

מיטוב תמונות –

·  ניתן לוודא שהתמונות בדף אינן גדולות יותר מכפי שהן צריכות להיות ושהן בפורמט קובץ נכון.
בדרך כלל קבצי PNG טובים יותר עבור גרפיקה שכוללת פחות מ- 16 צבעים, ואילו קבצי JPEG טובים יותר לצילומים.
כמו כן, מומלץ להשתמש בספירות CSS על מנת ליצור תבנית לתמונות בהן נעשה שימוש לעתים קרובות באתר כמו לחצנים וסמלים לדוגמה.

אפשרות נוספת היא לשלב מספר תמונות לתמונה אחת גדולה שנטענת בבת אחת, מה שמצריך פחות בקשות HTTP ומאפשר להציג רק את החלקים שמבקשים להציג.
משמעות הדבר היא חיסכון בזמן הטעינה שנדרש וחשיפת תמונות מרובות לגולש ללא המתנת הגולש.

לסיכום,

מהירות טעינת הדף מכניסה אותנו לרזולוציות קטנות יותר בבחינת חוויית המשתמש ומהירות הטעינה של האתר.
על ידי אבחון נקודתי ושימת לב לכל אובייקט או מרכיב תוכן ניתן לשפר את מהירות הדף באופן משמעותי,
וכך להבטיח חוויית משתמש באיכות גבוהה יותר, יחס המרה גבוה יותר וקידום מוצלח.

עם הכלים הנפלאים שעומדים לרשות מקדמי האתרים, כל דף באתר האינטרנט יכול לשפר את מהירות הטעינה, ובכך לסייע לשפר את דירוג האתר כולו.