מאמר זה הינו מאמר המשך להסבר על On Site SEO , במידה והמונח עוד לא ברור מספיק, אמליץ להתחיל במאמר זה בכדי לחזק את הבסיס שלכם טרם הקריאה.

עם כמות המידע הקיימת היום באינטרנט, אפשר לומר שזו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית לאתר דף אינטרנט בלי מנועי חיפוש, במאמר זה אנסה להסביר איך גוגל עובד – איך הוא מוצא דברים באינטרנט, איך הוא ממיין ומה גורם לו להציג תוצאה אחת ע״פ תוצאה אחרת או במילים פשוטות יותר מה גורם לאתר שלכם להתקדם באופן אורגני. (טבעי)

בשביל להסביר מעט על המשימה המוטלת על גוגל אני רוצה להשתמש במעט דמיון מודרך לאורך המאמר, זה יעזור לי לפשט את הצורה שבה גוגל חושב ועם אילו קשיים הוא מתמודד.

מוכנים? אז הנה, דמיון מודרך צא לדרך!

דמיינו שהייתי מטיל עליכם עכשיו משימה, יש אדם ברחוב דיזינגוף בתל אביב ששואל אתכם אם אתם מכירים עו״ד טוב כיוון שהוא שוקל לתבוע את המעסיק שלו.

אתם אוהבים אותו וחשוב לכם להביא לו את עורך הדין הכי טוב עבורו, כזה שבאמת יהיה רלוונטי מבחינת מרחק ותחום ההתמחות שלו.

התקדמות אתר אורגנית

מה זה אינדקס?

עכשיו דמיינו שאתם מובטלים, יש לכם הרבה זמן פנוי ומצאתם את דף האינטרנט הראשון בעולם, ורשמתם על דף ועט את תכולת העמוד.
אותו עמוד מכיל קישור לעמוד אחר, הקשתם על הקישור רשמתם את תכולת העמוד האחר, לאחר מכן המשכתם הלאה לקישורים שמופיעים גם באותו עמוד וכן הלאה.

את כל העמודים האלה הכנסתם לתוך מגירה עם מדבקה שכתוב עליה מאגר מידע (בתרגום לאנגלית – אינדקס).

אם תמשיכו ככה עבור עוד כמה מאות מיליארדי דפים יקרו 2 דברים:

  1. תכאב לכם היד.
  2. יהיה לכם אינדקס דומה לזה של גוגל.

אינדקס (מאגר מידע), עם המון עמודי אינטרנט שמאוחסנים בתוך שרתים, האינדקס של גוגל מכיל צילום או מידע על כמעט כל עמוד שקיים באינטרנט.

איך גוגל מוצאים מידע באינדקס שלהם?

עכשיו אחרי שסיימתם לכתוב את התוכן של כל דפי האינטרנט בעולם, והכנסתם למגירה שקוראים לה אינדקס אתם חוזרים לאותו חבר ואומרים לו ״הנה! יש לי את התשובה בשבילך היא נמצאת במגירת האינדקס שלי״, אתם ניגשים למגירה ומתחילים לעבור בין הדפים.

אוי לא… עכשיו נתקלתם בבעיה חדשה, יש לכם יותר מדי דפים במגירה!
יש לכם את המידע שאתם רוצים לתת לאותו חבר אבל בלי כל סינון בין העמודים לעולם לא תמצאו את העמוד שאתם צריכים.

נחשו מה, גם גוגל נתקלו בבעיה הזו בתחילת הדרך אבל הם מצאו פתרון, הם בנו ״מערכות דירוג״ מערכת שעוברת בין הדפים ואומרת ״הדף הזה טוב יותר מהדף ההוא״ או ״הדף הזה רלוונטי עבור מישהו שמחפש עו״ד והדף ההוא לא רלוונטי למי שמחפש עו״ד״.

איך מורכבת מערכת הדירוג של גוגל

מערכת הדירוג שלהם מורכבת לא מאחד, אלא מסדרה שלמה של אלגוריתמים. שמטרתם היא לספק למחפש דף אינטרנט שיספק מענה או ערך מוסף לשאלתו.

( ויקיפדיה מסבירים: ״אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת״ )

האלגוריתמים הללו בוחנים גורמים רבים, כאשר לכל גורם יש משקל שונה בהתאם לשאלה המחופשת.

בין היתר יש אלגוריתם שבוחן ומנתח את מילת החיפוש של הגולש, יש אלגוריתם שמנתח את הרלוונטיות והשימושיות של הדפים באינדקס של גוגל, אלגוריתם שמנתח את רמת האמינות של העמודים באינדקס, מיקום גיאוגרפי של המחפש וכו׳.

כל האלגוריתמים מתקשרים אחד עם השני, וכל אחד גם מתחשב בתוצאה של הבדיקה של האלגוריתם האחר.

בכל תקופת זמן מסוימת גוגל משחררים אלגוריתם חדש או עדכון לאלגוריתם קיים, העדכון / הוספה של האלגוריתמים גורמים ל ״רעידת אדמה״ במיקומים, לכן גוגל דואגים לשחרר את העדכונים הללו בצורה מדורגת לפי מדינות, סוג החיפוש או גורמים שהאלגוריתם רלוונטי עבורם.

הנה רשימה מלאה של עדכוני האלגוריתמים שגוגל שחררו ומאז ומעולם.

איך גוגל מחליטים מי יהיה בעמוד הראשון?

כל אלגוריתם משקלל גורמים מסוימים.

לדוגמא, בשנת 2011 גוגל שיחררו אלגוריתם בשם ״פנדה״ שמתמקד בעיקר במתן עדיפות ב SERP

 ( עמוד תוצאות החיפוש של גוגל ) לאתרים שמכילים תוכן מקורי ואיכותי שנותן ערך מוסף.

פנדה גם דואג להסיר עדיפות ב SERP לעמודים שמציגים תוכן דל שהועתק מאתרים אחרים שנכתב למטרות של קידום אורגני – כלומר מכיל הרבה ביטויי מפתח בכל מקום.

יחד עם זאת הגורמים העיקריים לקידום אתר בגוגל והחשובים ביותר ללא ספק הם אלה:

התקדמות אתר בתוצאות מנועי חיפוש

אופי השאלה של הגולש

המשקל שיש לכל גורם משתנה בהתאם לאופי השאלה של המחפש.

 לדוגמה:

עבור שאלה שנוגעת בעניינים חדשותיים

מה מזג האוויר מחר?
מה ערך המנייה של גוגל?
מי ניצח אתמול בדרבי?

גוגל ייתן את המשקל הגדול ביותר לטריות התוכן, הוא יקדם אתרים שעונים על השאלה בצורה מדויקת ומציגים תוכן שעלה במועד הקרוב ביותר ליום החיפוש.

בנוסף, אתרים שדואגים להעלות ידיעות חדשותיות באופן תדיר יקבלו עדיפות על אלה שלא.

לעומת זאת טריות התוכן תהיה פחות רלוונטית כאשר גולש יחפש שאלה בנושא עובדתי (״מי היה מלך צרפת ב 1776?״), במקרה כזה גוגל תייחס יותר חשיבות לאמינות האתר, הגודל שלו, מי כותב שם, האם הנתונים נכונים וכו׳.

בשורה התחתונה עליכם להבין את הכוונה של המחפש, מה הוא מצפה לקבל ולהגיש לו את זה על מגש של כסף.

אם הוא מחפש לדעת מה מזג האוויר בתל אביב, תקימו אזור באתר שמיועד רק לידיעות על מזג האוויר שמתעדכנות על בסיס יום יומי.

אם הוא מחפש לדעת מי היה מלך צרפת ב1776 תבנו עמוד שמציג את כל הביוגרפיה של שארל העשירי, את כל אילן היוחסין שלו ותקשרו למאגר מידע (רצוי בתוך האתר שלכם) שמדבר על כל מלכי צרפת מאז ומעולם.

בקיצור, תהיו התוצאה הכי טובה שיכולה להיות עבור המחפש אם תבינו את העיקרון הזה – כל השאר זה בונוס.

הרלוונטיות של העמוד לעומת השאלה

גורם נוסף מאוד חשוב שגוגל מתבססים עליו הוא רלוונטיות העמוד לשאלה של הגולש, כמה ממוקדת התשובה שאנו מעניקים לו לעומת אחרים.

בהמשך לסעיף הקודם, בכדי לענות באופן מדויק לשאלת הגולש עלינו קודם לדעת ״מה הגולש שואל?״ ולענות עליה באופן מדויק.

 אם גולש שואל ״מה מזג האוויר בתל אביב״ – נרצה להגיש לו עמוד מפורט שמתייחס למזג האוויר בתל אביב, עכשיו ובשבוע הקרוב, מתי צפוי לרדת גשם וכן הלאה.

כך נקבל יתרון ע״פ עמודים שמגישים עמוד עם מפה של כל הארץ ומספרי טמפרטורות לכל עיר / אזור.

ככל שנהיה ספציפיים יותר ונענה באופן ממוקד על שאלה אחת ולא ״טווח של שאלות״ כך נקבל עדיפות ע״פ אחרים.

איך מיישמים?

  • מחקר ביטויים ומגמות:

לפני שנוכל לענות על שאלות הגולשים עלינו לדעת מה השאלות שחוזרות על עצמן באופן תדיר ורלוונטיות לאתר.

על אילו שאלות שווה לי להשקיע את המאמץ ועל אילו לא.

אל תקדמו ביטוי ספציפי אלא נושא או מגמה שיש לה נפח חיפושים גבוהה ברשת.

לדוגמא:

נניח ומטרת האתר היא לגרום לאנשים להתחיל להשתמש במערכת שעוזרת לערוך מחקר ביטויים איכותי יותר ובזמן קצר יותר.

תכתבו סדרת מדריכים על החשיבות של מחקר הביטויים, איך עורכים מחקר ביטויים ואיך לערוך את המחקר באמצעות המערכת.

סדרת מאמרים מן הסתם תעניק ערך מוסף רב יותר לגולש,
תוצר לוואי של זה הוא גם יתרון על פני מתחרים שמעלים מאמר אחד שכל מטרתו היא לקדם את האתר בביטוי ״מחקר ביטויים״.

בודקים מתחרים:

לאחר שערכתם מחקר נושאים (ביטויים), ולפני שאתם הולכים להעלות מאמר בנושא תעברו על המתחרים שלכם, תחפשו את הביטוי בגוגל –> תלחצו על התוצאות הראשונות ותבדקו מה הם עשו טוב ומה הם לא עשו טוב, אילו ביטויים הם מקדמים ואילו לא.

ברוב הביטויים שיש עליהם תחרות אורגנית קרוב למדי שתשימו לב למגמה / מכנה משותף אצל כולם, הם יכתבו על נושא מרכזי דומה ויהיו פסקאות שיחזרו על עצמם.

 זה לא בהכרח אומר שאתם גם צריכים לרשום על אותם נושאים.
תנסו להיות יצירתיים יותר תעניקו לגולש ערך מוסף שאף אחד לא נותן ותכתבו מאמר / מדריך מעמיק שבאמת יעזור לגולש (במקום סתם לדחוף מילות מפתח בכל מקום).

תוכנית תוכן מסודרת:

לאחר שערכתם את מחקר הביטויים ובדקתם את השוק שלכם, תכינו תוכנית מסודרת,
תתכננו מראש על אילו נושאים אתם הולכים להרחיב ובאיזו היררכיה תמקמו כל נושא, לאיזה קטגוריה תשייכו כל מאמר ועל מה תתמקדו יותר או פחות.

כתיבת תוכן תורמת להתקדמות אתר

איכות התוכן

תכתבו תוכן איכותי, מקורי שאין לאף אחד.
תוכן אמין שמעניק ערך מוסף לגולש ויגרום לו לרצות עוד.

תסמכו על גוגל שהוא יזהה תוכן איכותי והוא יקדם אתכם על פני עמודים שמציגים תוכן לא איכותי.

גם אם אתם רואים אתרים עם תוכן גרוע בתוצאות הראשונות ב SERP ( עמוד תוצאות החיפוש של גוגל ) תהיו בטוחים שבמוקדם או במאוחר הוא ייפול – זה יכול להיות בעדכון האלגוריתם הבא של גוגל או סתם אתרים אחרים שיכתבו תוכן איכותי יורידו אותו בדירוג.

אחת מהדרכים של גוגל לזהות תוכן איכותי היא לפי התנהגות הגולשים ושם המותג.

אתרים עם תוכן איכותי מחזירים אליהם גולשים מרוצים.

קחו לדוגמה את המאמר הנוכחי שלי, (כן כן… זה שאתם עכשיו קוראים).

לצורך העניין, הגעתם לכאן לאחר חיפוש זריז בגוגל, קראתם את המאמר ויצאתם מרוצים, אפילו הגדלתם ראש וקראתם מאמר נוסף.

במידה וזה אכן קרה, הסבירות שבפעם הבאה שתחפשו ביטוי מפתח בגוגל ותזהו תוצאה עם שם האתר שלי ״קידום אורגני ללא גלוטן״ אתם תלחצו עליו גם אם הוא לא במקום הראשון כיוון שאתם כבר מניחים שתקבלו תוכן איכותי.

נחשו מה… גוגל רואה את זה ואומר אה! אה! הרבה אנשים מחפשים ״קידום אורגני״ ולוחצים דווקא על האתר של גלוטן קידום אורגני, אולי התוכן שם איכותי יותר משל אחרים.

דבר נוסף שחשוב לציין הוא שגוגל גם יודע לשייך ביטויים לנושאים.
הוא יודע שביטוי מסוים שייך לתחום מסוים – גם הביטוי ״מחקר ביטויים״ וגם הביטוי ״בניית קישורים״ שייכים לנושא ״קידום אורגני״.

לתהליך שיוך הנושאים הזה של גוגל קוראים Knowledge Graph, תוכלו לקרוא עליו בהרחבה בבלוג של ahrefs.

חווית המשתמש

משתמש מרוצה, יחזור אליכם בעתיד משתמש לא מרוצה יישאר אדיש בפעם הבאה שהוא יראה תוצאה שלכם ב SERP.

עד עכשיו דיברנו על גורמים שיעשו את המשתמשים שלכם מרוצים ( תוכן איכותי ורלוונטי שעונה בדיוק על מה שהגולש ביקש ).
הגורם העיקרי שיהפוך את משתמש שלכם ל ״לא מרוצה״ או אפילו ״עצבני״ היא חווית משתמש גרועה.

אתר שנטען לאט, ניווט מוזר, עמודים שבורים, עיצוב מיושן, שימוש בטכנולוגיות לא נתמכות ( flash ) וכו׳.

גוגל יודע לזהות חווית משתמש לא טובה וידאג להוריד אתכם בדירוג הרבה לפני שהגולשים יספיקו להתאכזב  מכם.

מבחינת גוגל הדברים הכי קריטיים שבאופן חד משמעי מוגדרים כחווית משתמש לא טובה הם טעינה איטית של אתר וחוסר התאמה לטלפונים ניידים (עם דגש על תוכן חסר בגרסאות מובייל).

למזלנו הם מעניקים כלים רשמיים שעוזרים לבדוק את מצבכם:

כאשר אתם בונים אתר חדש, דאגו לרכוש תבניות עם תחזוקה שוטפת, כאלו שתמיד מתעדכנות בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.
הרבה אתרים נופלים בדירוגים בגוגל רק בגלל שהם לא מתחזקים את האתר שלהם מבחינה טכנולוגית.

אחת לכמה שנים ( תלוי ברמת התחזוקה השוטפת שלכם אבל באופן גס בטוח לומר 4 – 7 שנים ) מומלץ לבנות אתר חדש לחלוטין עם עיצוב וקוד רעננים שמותאמים להתפתחויות.

לא לשכוח כמובן להעביר אליו את כל התוכן שהיה באתר הישן ולבצע הפניות 301 לעמודים החזקים.

לסיכום

גוגל עושים עבודה יחסית יפה כאשר הם מנסים להבין את ציפיות הגולש כאשר הוא מחפש ביטוי מסוים.

בנוסף לכך הם מצליחים גם להבין מי העמוד שעונה על השאלה הזו בצורה הטובה ביותר, אלה שמנסים לעבוד על האלגוריתמים של גוגל זמנם קצוב בעמוד הראשון, לעומת זאת אלו שמתחזקים אסטרטגיית תוכן איכותית שבאמת מביאה ערך מוסף לגולשים דינם להישאר בעמוד הראשון כל זמן שהתוכן עדכני וחווית המשתמש טובה.

תערכו מחקר ביטויים איכותי ותבינו מה השוק מחפש ללמוד.

לאחר מכן תערכו אסטרטגיית תוכן איכותית ותייצרו ערך מוסף שבאמת עוזר לגולש, תמיד תתחזקו את האתר ותקפידו שהוא ייטען מהר.

אל תשקיעו את זמנכם בלרמות את על האלגוריתמים של גוגל אלא ביצירת תוכן איכותי וללא גלוטן.